הולך עצל אדם, בורח מן הצל
מסיט עיניו אדם, למעלה מתפלל
חושב אולי משם יצמיחו לו גואל
שיתקן את מה שהוא מקלקל
וכשנואש אדם מרדוף את דעתו
ואין רואה עדיין את הצלחתו
כבר סבור אדם הגיעה שעתו
על שום ששקט אין לו באמתחתו
רודף ייאוש אדם רודף ייאוש
ומחכה אדם למשהו אחר
נותר בודד אדם ולא מוצא חבר
פונה לאחרים אך איש אינו עוזר
חושב נפשו פרחה ואין קינה שומר
מה עוד יאמר אדם תחת לעשות
נמשך אל עברו, אל כל הנשכחות
הופך לבו משכן לכל האכזבות
קובר את העתיד, נוטש את התקוות
רודף ייאוש אדם רודף ייאוש
וכשיוצר אדם קולות מן הדממה
אזי מוצא אותות של נחמה
ודי לו בקיצו כשנפשו הומה
ומפזר העצב מן הנשמה
-- אפריל 2005 -- |
