שבעת נחשולי אטריות - חומוס
של מלך ה"חצי-מנה",
מקיצה, אל מול נס -
שלושת הניצבים.
פרטיזאנית נעולת חד - מגף:
האם באמת הצליחו ילדיך לשנות בך משהו
בשדות ה"פופולו" הירוקים
בינות נוצ'רה והאדריאתי,
תוססי ריחות עצמאות גריבאלדית?
את ניקולא ילדת חתול תכריכי אנרכיה,
אל מול יערות-עד
הצפון הקר
מניף בד לבן, עליו שמות:
"פינין" ו"סנדוקן"
ומחשבות שנת 1946 מלקקות מפניך
זיגוגי פנטזיות על מלוכה או רפובליקה.
אנטוניו רוקד טרנטלת שרתי
בתי חולים בתוכם
נע בין קטטר ואינפוזיה
צעיר של פעם
עטוי הבעת זקנה שבטרם
עת, יגיש הפסטו
לצד מצע אדום של בשר ועגבניות טריות.
בטיול אופני ברזל חלודים ברחובותיה
של לוצ'יאנה טרוטת העיניים
ג'אני לעולם לא
יחזור להתפתות, לטעום מן הלחם
אותו אפתה. רגע אחר כך
איבדה ריח אהבתה
לחיים.
והם אהבו אותה כל אותן השנים
אבל היא, לא.
את, כבר לא.
על מצבת שיש "קררה" - דם עורקייך
רומאי רוקע
מגף, בתוך כחול טיריני.
של מי הרגל שנעלה אותו,
היד שחלצה,
והותירה אותו מוטבע,
בלול בחלומות על עתיד טוב יותר
שאולי לא יבוא לעולם?
ואין איש יודע
מידתו.
{ " אהבנו כל - כך " - סירטו של הבמאי: אטורה סקולה.
איטליה: 1974 }
נוצ'רה: עיר במחוז אומבריה במרכז איטליה קרוב לפרוג'יה.
פינין ו סנדוקן: שמות של קרבות פרטיזנים.
טיריני: שמו של הים הנמצא מערבית לאיטליה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.