1.פנים. חדר בבית החולים. יום.1.

עציץ מת עומד על אדן החלון. מעליו מופיע משפך ושופך מים. את
המשפך מחזיקה רבקה, 50, חיוורת, שיערה פרוע מעט, לבושה חלוק
של בית החולים, מרוכזת במעשיה.
לחדר נכנסת יעל, 17, בתה, מחזיקה בזר פרחים, ומביטה לעבר
רבקה שבגבה אליה. האם ממשיכה במלאכת ההשקיה וכשהיא מסיימת,
מניחה את המשפך ומסתובבת. יעל מחייכת אליה ומתקרבת אליה. היא
מגישה את הפרחים לעברה. רבקה מחייכת לעבר הפרחים, לוקחת אותם
מיעל אך מיד מפנה את גבה ליעל, מחפשת כד לשים בו את הפרחים.
יעל מביאה כד משולחן סמוך וממלאת אותו מים מהברז ומגישה אותו
לאמה כשהיא מביטה לתוך עיניה. האם לוקחת את הכד בלי להביט בבת,
שמה את הפרחים ומסתובבת בגבה לבת, מניחה אותם על אדן החלון.  

2. פנים. חדר בבית החולים. יום. 2

רבקה שוכבת על המיטה ויעל מסדרת את הכר מתחת לראשה. האם בוהה
לכיוון ההפוך לצד שבו יעל עומדת. יעל מנסה להטיב את השמיכות
סביבה אך רבקה זזה באי נוחות ולבסוף ממש הודפת את יעל ממנה. אל
החדר נכנסת אחות עם גיגית מלאה מים חמים בידה. היא מתחילה לסדר
את הווילון מסביב לרבקה ומורה ליעל לצאת מהחדר. יעל יוצאת
מהחדר בפנים מאוכזבות.

3. פנים. מסדרון בית החולים מוץ לחדרה של רבקה. לילה 3.

יעל ישנה על כיסא במסדרון בית החולים. לפתע נשמעת הודעה במערכת
הכריזה:

כריזה(off):
לידיעת כל האורחים, שעות הביקור מסתיימות בעוד חצי שעה,
האורחים מתבקשים לצאת (המילה לצאת מהדהדת) מתחומי בית החולים.

יעל קמה בבהלה לשמע הרמקול. היא פונה לעבר הדלת של החדר ופותחת
את הדלת אך רואה כי האור כבוי (נשמע קול הנשימות של אמה
הישנה). היא סוגרת את הדלת ומתרחקת במורד המסדרון, היא יוצאת
למסדרון שמעליו יש שלט שבו כתוב: חדר אוכל, חדר מיון, חדר
לידה.

4. פנים. חדר אוכל. לילה.4  

יעל נכנסת לחדר האוכל, היא מתקרבת לשולחן שעל ידו יושב חולה,
31, ועומדים אשתו, 28, ובנו,4 , מחזיק בובת פיל וורודה.
יעל מתקרבת אל השולחן בעוד המשפחה משוחחת. כאשר החולה מחבק את
אשתו היא מתיישבת ליד השולחן ממול לחולה. הילד רואה את יעל
ומחייך אליה, מורה לעברה עם הפיל. יעל שולחת את ידה לעבר הפיל
אך החולה מרפה בדיוק באשתו ומבחין בה. הוא מתרגז ומגרש אותה
משם. היא קמה מהשולחן ונמלטת מחדר האוכל.

5.פנים. חדר מיון. לילה. 5.

בחדר המיון חולים רבים, יעל מתקדמת ליד הווילונות שמפרידים
בניהם. מאחד הווילונות מנופף אליה זקן, 71, מכוסה בשמיכה של
בית החולים, מחובר לקטטר, ולאינפוזיה, ומסמן לה לעבר הכר
שמאחורי ראשו. יעל מביטה לעברו בחשש - מצביעה לעבר הכר והוא
מעודד אותה בהנהונים. יעל מחייכת ומסדרת את הכר והוא מהנהן
לעברה בקרירות. היא מתחילה למתוח גם את השמיכות אך הוא מנער
אותה מעליו ומאיים עליה בתנועות ידיים. יעל נמלטת מחדר המיון.

6. פנים. חדר יולדות. לילה. 6.

יעל מתקרבת לחלון מואר שממנו היא רואה חדר מלא בתינוקות שנולדו
לא מזמן. היא נצמדת לחלון, מביטה בתינוקות ותינוק, בן יום,
שולח לעברה את ידו. היא מחייכת ומלטפת לעברו דרך השמשה. לפתע
נכנסת לחדר אחות. היא בודקת שני תינוקות עד שהיא מבחינה ביעל
וניגשת לחלון. היא צועקת ומחווה לעברה של יעל אך קולה לא נשמע
דרך הזכוכית. לאחר שהיא רואה כי יעל לא עוזבת, היא מכבה את
האור ויוצאת מהחדר. יעל ממתינה כמה שניות ליד החלון  החשוך אך
לבסוף נכנעת פונה למסדרון שמעליו כתוב: יציאה.

7. פנים קבלה. לילה . 7.

יעל מגיעה לקבלה של בית החולים. היא עוברת ליד הדלפק, ומאחורי
הדלפק נעמדת פקידה.
הפקידה מנסה לתפוס את תשומת ליבה אך יעל מתעלמת ממנה. לפתע
מגיע מאבטח מגודל ונעמד מול יעל. הוא מורה בידו על השעון שעל
הקיר, קול התקתוק נשמע כעת בבירור. הוא מכוון את יעל לכיוון
מסדרון שמעליו כתוב : יציאה ומאיץ בה בדחיפות קלות.
יעל יוצאת אל המסדרון.

8.פנים מסדרון בית החולים. לילה. 8.

יעל צועדת במסדרון ארוך ומתמשך. קצה המסדרון אינו נראה ורק
מסדרון ארוך מלא בדלתות. יעל ממשיכה לצעוד, כשהיא מנסה להיכנס
לדלתות בצדדים - אך הן נעולות.  הקול היחיד שנשמע: קול תקתוק
השעון- נשמע בחוזקה. היא ממשיכה לדדות במסדרון שלפתע כבה בו
האור ודולקות בו מנורות חירום בלבד. היא נלחצת ומתחילה לרוץ,
מביטה מעבר לפניה במסדרון שנראית כמבוי סתום. היא ממשיכה לרוץ,
היא מתנשפת בחוזקה.



9. פנים. מסדרון בבית החולים. לילה. 9.

יעל מגיעה לבסוף לפניה במסדרון. יעל רואה את היציאה. היא
מתחילה לרוץ, מתאמצת לצאת מהמקום. היא מגיעה מתנשפת לדלת,
נשענת עליה. מנסה להחזיר את הנשימה לסדרה. היא מתנשפת בכבדות,
ראשה סחרחר עליה, והיא מאבדת את מיקוד הראיה שלה. היא מתעלפת,
(בS.M.) נופלת ונחבטת בראשה בדלת היציאה.

10.פנים. מסדרון בית חולים. לילה. 10.

יעל מתעוררת על כיסא גלגלים בבית החולים, עטופה בשמיכה של בית
החולים, כאשר ראשה חבוש במקום שבו נפגעה מהדלת.