יודע מה זה להרגיש אבוד אבל לא מתוך עייניך / מדמיין את הכאב
לובש צורה אבל הוא לא באותה המידה / יושב וחושב מסתכל ובוהה /
על איפה לשים את היד / מבקש שתובילי אותי לתוכך / לא זה לא
משחק.
                                  פזמון
כי הייתי שם עמדתי על הגשר / בין נושם ללא נושם עיניים פקוחות
עצוב ללא חבר / ויש ימים שאני עוד חוזר / אבל זה לא את זה לא
את / זה אני שמתפלל ליום אחר.
                                 בית ב
לא רוצה להשלים את עצמי / אם את שם אני ממש לא מרגיש חסר / רק
רועד הרבה בלילות לפעמים / עצוב לי שאת לא נמצאת / מושיט את
ידי לטלפון וחולם על מה נדבר / אבל גם למילים שבי יש חוסר / לא
יכול רק רוצה להתקרב.
                                 גשר
אני ממש לא מושלם / ויש ימים שאני מכוער / שאני שורט את עצמי
ומרביץ לקיר כי זה מרגיש אמיתי / ובמקום דמעות יש לי דם אומרים
שזה מוכיח שאני אנושי / אז כמו שאני השלמתי עם עצמי לא מפחד
ממה שאת תביאי לתוכי.
                               בית ג
כי לכולנו יש מטען ואצלנו הוא הכי כבד / ולפעמים זה נראה כה
עייף להבין מאיפה נובע הכאב / אז תגידי ותביני שיש מקום אחר /
אני מבטיח אתן לך את השקט כדי שנוכל להתחבר זה לא סרט / זה
נורא אמיתי / וזה יפה שאני מתעורר ואני עדיין רואה את איתי.