מונולוג זה אומר שאני צריך לדבר עם עצמי על דברים שמציקים לי
או מעניינים אותי או אולי מרתיחים אותי,  בעצם זה דברים
שצריכים
לגרום לי להרגיש.
כאלו דברים שמעלים החוצה על פני השטח רגשות מכל הגוונים ומכל
הסוגים והצדדים
אלו יכולות להיות רגשות שמחה ומצד שני גם עצב או אולי של כאב
אבל גם יכול להיות חוזק.
מה עם כעס - יש רגש כזה?, נראה לי שיש ומצד שני מה ההפך ממנו,
כשה למצוא אני לא מצליח ובגלל זה אני אוותר על הרגש הזה לא
רוצה לכעוס יותר עד שאני לא המצע את הניגוד שלו את הרגש שהפוך
לא כדי לאזן אני מסרב להשתמש בכעס זהו שמעתם לראשונה פה
ניב לא כועס יותר.
אז נחזור למונולוג, מה מציק לי עכשיו, האמתי שמציקים לי החיים,
כן כן.
נדוש אה לכולם מציקים החיים אתם ואומרים לעצמכםן  -  וזה
נכון.
מה זה מציקים החיים אלו סתם צמד מילים חסר משמעות ממשית?, אתם
שואלים את עצמכם/ן
אז אני אסביר,  והנה ההסבר המדופלם שלי שמעתם את זה פה
לראשונה.
החיים שלי בסך הכל מושלמים, מה חסר לי?,
יש לי משפחה נהדרת, לפי הסדר: אבא, אמא, אחות, עוד אחות ובסוף
אח
יש לי בית נהדר גדול מרווח ונעים, חברים לא חסר גם עבודה כבר
יש
ומחשבות על לימודים. באמת חיים רגילים וטובים אז למה אני
בוכה?
טוב לא ממש בוכה, אבל חסר לי יותר נכון חסרה לי "החוליה
החסרה",
זאת שאני אמצא אותה אני אוכל להרכיב את הפאזל וגם לראות תמונה

או זאת שתחבר בין כל האיברים בין הראש ללב ובין הרגליים
לידיים.
כן כן היא עדיין נעלמת עדיין אני בחיפושים, זה ממש סיפור
הרפתקאות הוליוודי אני אולי ואני מדגיש אולי אמכור את הרעיון
לאיזה מפיק גדול
אז זהו החוליה חסרה, זה מה שמציק לי חסרה לי חוליה ובינתיים
אני הולך כפוף ונמאס לי כואב לי הגב כבד לי ככה.
אז תעזרו לי כי אין לי מושג מה היא החוליה החסרה?, אני לא יודע
את מה אני בכלל צריך לחפש מה בעצם חסר

המונולוג נכתב לאחר מעט מאוד שעות שינה והרבה וויטמין c שנכנס
לגוף.
תודה ולבריאות