לכל גבר יש מין תבנית בראש שהאישה שלו צריכה להיות יפה. כל אחד
רוצה למצוא את זאת עם היופי המיוחד שימשוך אותו, שיראה לו את
האור (שידליק אותו במילים אחרות). אז יצאתי לחפש אותה וגיליתי
שזה לא כל כך קשה. היופי הוא עצום, במיוחד בחברה כמו שלנו
שהיופי כל כך במודעות וב"צורך" החברתי והאישי. רוב הבחורות
יפות בעיניי. אני מסתכל ימינה ורואה אותה את האחת והיחידה את
היפה מכולם, איזה עיניים מדהימות יש לה ואיך שהיא מסתכלת עלי
בחזרה תסתכלו על החיוך המשגע הזה , אני חייב להירגע. טוב אז
אני מסתכל רגע שמאלה ואני לא מאמין מי זאת האישה היפה הזאת.
יפה כחמה, ברה כלבנה (אין לי מושג...) אני מתאהב בשנית עם קצת
נקיפות מצפון לגבי זאת היפה ממקודם. אני מתכוון לקום אולי
להתחיל מהלך אבל אני נתקל במישהי אחרת, טוב אין מה לתאר, יופי
כזה עוד לא ראיתם, כל כך מושכת, כל כך טהורה - אני נמס (עזבו
אותי...).
טוב, אתם מבינים לאן אני חותר היופי הפך להיות מותג מבוקש ,כל
כך מבוקש עד שהוא נהיה בנאלי וטריוויאלי. זה לא אומר שהולכים
לוותר על המותג אבל הכתובת "היא יפה" כבר לא מספיקה, דורשים
עוד ריגושים. מה מביניהם אמיתיים וסובייקטיביים ומה מביניהם
סתם עוד מותג חברתי - זו החלטה שלכם אבל באמת עולה המחשבה מתי
היופי ייהפך להיות פאסה... אולי זה מפחיד לחשוב מה היה קורה אם
היו בוחרים בנו על סמך האופי שלנו, ועדיף להישאר עם המותג
הידוע, המשאב האישי הכול כך נפוץ אבל נחשק, שם הכול פשוט עד
כדי העלבת האינטליגנציה.
ממני המחפש אלטרנטיבה ולא מאמין שאני אעמוד בה (תרתי משמע).