עוזי השבלול התכנס בתוך עצמו, וחשב...
המחשבה על "להתבגר כבר" חלפה במוחו פעמים רבות... אבל רק חלפה,
הוא לא עשה איתה משהו מיוחד.
היה לו טוב ככה, להתנסות בחוויות שרק כאשר אתה עדיין לא בוגר
לגמרי אתה יכול להרשות לעצמך לחוות, כמו לצאת עם כמה שבלולות
במקביל (וכמובן כל מה שמסביב), לצחוק על נושאים מטופשים או סתם
להתמסטל עם החבר'ה, או כמו שהם קראו לזה "להתגלגל".
הוא לא הרגיש מחויבות לשום דבר, החדר שלו (שיש להזכיר שנמצא על
הגב) היה מטונף באופן קבוע משאריות עלים שאכל או גלגל, או מריר
מיותר... זה לא עניין אותו - "הנקיון חסר משמעות בעיניי" - נהג
לומר לאימו כאשר התייפחה בפניו שישמור על הגיינה.
עכשיו, כשסוגיית ההתבגרות עלתה בפעם המי יודע כמה, ובנוסף היה
לו זמן חופשי החליט עוזי לנתח את הנושא לעומק ולשאול את עצמו
מס' שאלות...
על השאלה "למה?" ענה לעצמו את התשובה שכשאתה בוגר, אנשים
מתייחסים אליך יותר ברצינות, מאמינים ובוטחים בך יותר, והתוצאה
הישירה היא ביטחון עצמי יותר גבוה -יתרון מס' 1- יפה.
מממ... וכשאתה בוגר, אתה בצורה משמעותית עסוק פחות בעצמך,
בחקירה העצמית, בגיבוש הדעות ובהבנת השבלוליות שבך - התנהגות
שלרוב הייתה גורמת להתעלמות מהזולת (מפאתי חוסר קשב) ולפגיעה
בו - יתרון נוסף...
חוץ משני היתרונות המשמעותיים הללו חש רצון לשינוי... הוא נחשב
לשבלול מגוון וסקרן ולא נהנה לחיות בצורה קבועה (מגולגל) לאורך
כל תקופת חייו.
כעת, לאחר שהחליט על המטרה נותרה לו רק הדרך... הוא חייך לעצמו
וחיכך את מחושיו בסיפוק...
"מה... אז חברה רצינית? אולי עוד עבודה? להתחיל להוריד את הזחל
למטה באופן קבוע?"
אבל אז הבין... כל אלו רק מעשי מעטפת, כאלה יש מליון... העיקר
הוא - השינוי החשיבתי.