[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה סתיו
/
שדון על כתפי

"שתיזכי לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה"
- "איזה צווחנים" אמר בזלזול השדון.
- "לא נכון, נו שירי, תחייכי קצת, הם באו במיוחד בשבילך, לשמח
אותך" אמר המלאך.
הם תמיד היו שם. השדון והמלאך. אחד על כתף שמאל שלי, השני על
כתף ימין. תמיד באו יחד, נותנים לי תחושת סכיזופרניה קלה.
- "בשבילך?? הם באו בשביל לשמוע את עצמם מדברים- חבורה של
זקנים פטפטנים- בשביל לראות את אישתו החדשה של יעקב, נו..
הבלונדינית הזאת שבשבילה הוא עזב את דודה שלך.. בשביל זה הם
באו".
- "אל תקשיבי לו... במקום לשבת כאן בצד, לבד, לכי תדברי עם
אנשים, הנה, בן דוד שלך, מה שמו? ערן! למה שלא תלכי לדבר איתו?
אתם בערך בני אותו גיל לא? את זוכרת איך אהבתם לשחק ביחד
כשהייתם קטנים? כל כך הערצת אותו!" המלאך משך לי באוזן וסובב
את פני לכיוונו של ערן.
- " חה, חה.. ערן? שאני אספר לך על ערן שכל כך הערצת? את יודעת
שסילקו אותו מהצבא בגלל "סיבות נפשיות"... מעניין אם אמרו
להורים שלו שהיתה לו חיבה רבה מדי לנשק, הוא ניסה לפוצץ לעצמו
את המוח בכל כך הרבה דרכים, ניסה להתאבד כל כך הרבה פעמים, ואף
פעם לא הצליח... מסכן, אפילו לבצע התאבדות הוא לא יודע כמו
שצריך, חה, חה...!" צחוקו הגבוה והצורמני מזכיר לי תמיד את
המכשפות האלו, מסרטי הילדים.
- " אוי די. שירי תיראי,אחותך הגיעה מהצבא במיוחד בשבילך!"
הכריז המלאך בתרועת ניצחון.
- "ממש... את רואה שהיא מסתכלת כל הזמן בשעון?" שאל השדון,
"היא מתה כבר להתחפף מפה וללכת אל חבר שלה. ואת יודעת מה היא
תגיד לו (ולא בפעם הראשונה)? היא תגיד לו ש"אין לי מושג מה
הבעיות שלה, היא כל כך מוזרה, אני בכלל לא מאמינה שהיא אחותי"
היתה לו יכולת מופלאה לחקות קולות של אנשים. קולה של אחותי
נשמע מפיו כל כך אמיתי, כל כך היא... משהו צבט בי.
- " תפסיק כבר!" צווח המלאך לתוך האוזן שלי "למה אתה ממשיך
ואומר את הדברים הללו? זה לא נכון!, שירי, אל תקשיבי לו, זה
התפקיד שלו, לגרום לך לחשוב את זה, הוא הרי היצר הרע, נו... לא
ראית את כל הסרטים האלה?" הוא התיישב על כתפי ומירר בבכי. "למה
אף אחד כבר לא מקשיב ליצר הטוב?!"
- "תתעורר מותק" השיב השדון בחיוך "יצר הטוב זה כל כך שנות
השישים"
התבוננתי בשקט בשעה שהשדון עלה לי על הראש, קפץ אל כתף ימין,
שלף אקדח וירה למלאך בראש...
מה שנשאר מגופו השברירי של המלאך, גלש במורד גופי ונחת על
הריצפה בשקט.
דמעה מלוחה זלגה מעיני כאשר אחותי דרכה עליו עם העקב שלה
והסתובבה איתו דבוק אליו בכל הבית.
"הו... סוף סוף אנחנו לבד מותק" לחש לי השדון באוזן כשחיוך
מרוח על פניו.
חייכתי בחזרה. מה עוד יכולתי לעשות?
ידעתי שהוא ינצח. הוא תמיד מנצח. בכל העולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איש זקן אחד פעם
אמר איזה סלוגן
מתוחכם.






שכחתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/10/01 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה סתיו

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה