יעל טבת / באמצע החיים |
צער וכאב והפכתי אותם לשמי.
בדרך ראיתי גם כעס
ולקחתי אותו איתי.
פתאום ראיתי שכך סתם
הייתי לעצב וכעס
ולא הייתי הם.
והייתי הכל ולא כלום.
רגשות שכאלה מציפים
שייכים ומאוד לא שייכים
הופכים אותי אחרת.
עצובה, כאובה ואובדת.
הם אני ואני לא הם.
אני להם משועבדת
אבל אינני שייכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|