שלווה בת אשוח / תמר |
את כף ידה
הקטנה
העדינה עד כאב
מושכת מלאת
געגועים
תשוקות,
ושאלות
מלאת מתיקות
וחסד
בלתי נדלים.
לאישתר
מתחננת
לשחרור
משובי בדידותה
מתרוממת
על גלי אהבתה
נשגבת
לאמת לאמיתה
מתקרבת
לסודות
האפלים
של העולם.
כטעם מר,
כעלה הרך
כעץ הבלתי-נכנע.
לר.ז.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|