|
את כף ידה
הקטנה
העדינה עד כאב
מושכת מלאת
געגועים
תשוקות,
ושאלות
מלאת מתיקות
וחסד
בלתי נדלים.
לאישתר
מתחננת
לשחרור
משובי בדידותה
מתרוממת
על גלי אהבתה
נשגבת
לאמת לאמיתה
מתקרבת
לסודות
האפלים
של העולם.
כטעם מר,
כעלה הרך
כעץ הבלתי-נכנע.
לר.ז. |
|
|
...היה ברור שזה
הסוף...
בשום אופן אי
אפשר היה
להוסיף...
זה נראה כמו
מוטציה...
אין סוף?
אלוהים?...
בעצתו של
1
קראנו לזה...
א...
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן: "המספר
האחרון" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.