שמח להציג את השיר הנורמלי הראשון שכתבתי אי פעם.
סיפור אמיתי/לא אמיתי... על ילדה אובססיבית.
כל קשר בין המציאות לדמיון מקרי בהחלט...

אני מנסה לכתוב לך שיר
אבל זה לא כל-כך פשוט
הדימויים כאן לא חשובים
המטאפורות לא מתאימות

מנסה להבין את הבעות פנייך
מה שיוכל לקרב אותי אלייך
לא יודע מה לעשות...
מקווה שתקלטי אותי בין השורות

פזמון:
בין השורות של העט הכחול
בין השורות מסופר הכל
בין השורות, מתקרב אלייך
לאט לאט מנשק את שפתייך        x2

העט ממשיך לכתוב למרות שהיד נשמטת
הוא יפסיק כשתדעי שאותי את אוהבת
בין השורות אני חודר לתוכך
ואת עוד תראי שזה לטובתך

משב של רוח פורץ לחדרי
העט נשמט ואת פה לידי
שכובה במיטתי, מענגת אותי
ואני רוצה כבר שתלכי

פזמון:
בין השורות של העט הכחול
בין השורות מסופר הכל
בין השורות את מתקרבת אליי
לאט לאט את מנשקת את שפתיי           x2

מה שאני הרגשתי כלפייך
היה מדאיג לפעמים גם אותי
אבל מאז שאני בזרועותייך
המצב התהפך, תניחי לי לנפשי

וזה בגלל שאת אחרי עוקבת
תפסיקי לצעוק ברחוב שאותי את אוהבת
בין השורות, איך אותך אני אזרוק?!
בין שורה לשורה אני נופל עמוק

פזמון:
בין השורות של העט הכחול
בין השורות מסופר הכל
בין השורות את מהפנטת מושכת
אבל הגיע הזמן שלך ללכת                 x2

אז איך אני אגרום לך להפסיק
בעצם תמשיכי, זה לא מזיק
בין השורות.....
בין השורות אני אשאר לבד
בין השורות את תישארי כאן לעד