אני מביטה על הריסות חיי,
על איי חורבות של משאלותיי,
על שרידי חלומותיי
ודמעות בעיניי.
אני מביטה על השמים
על האדמה, על המים
עם חיוך על השפתים.
זה איננו וזה מה שנותר.
לשער השמים
אגיע בדרך עפר
רטובה מדמעות כממים.
השער יפתח
ואכנס בשער.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|