גלים שמתנפצים על המזח
פרחים שנקטפים באלימות
שמש שמסנוורת את העיניים
שמיים שמתכסים באפרוריות.
דרך הטבע יכולה לשקף
את מה שלא יעזוב את מחשבותינו,
משהו שתמיד ישאר שם מרחף.
את רחשי הלב הנסתרים
את הדברים,
שאנחנו לא תמיד מבינים.
זאת מן הרגשה מוזרה
שאין לה פתרון או תשובה,
רק שאלות, מחשבות, תהיות.
בלי הסברים,
כמו סיפורי מעשיות.
אש משתוללת בתוך הלב
הכל נשרף עם הרבה כאב.
אי אפשר לרפא
רק לחכות שיעבור
ברק, אחר כך רעם,
והכל הפך שחור.
חושך, דממה,
זה השקט שאחרי הסערה,
סערה של הטבע, של המוח, של הלב,
משהו לא מוגדר שבתוכי נוצר והתערבב
סחף איתו הכל, לא השאיר דבר
רק את הזיכרון
שהלך וחזר,
נחרט לתמיד ולא יעזוב
כי את כאב האהבה
הסערה לא תשכיח,
ואותו תמיד נמשיך להרגיש ולכאוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.