|
התנצלתי תחילה: "לא נתתי לך להכניס מילה."
ענה מבלי להניד עפעף:"לבי התמלא חמלה"
הטחתי בו:"אתה נפוח מגאווה!"
השיב לי:"אני מקשיב לך בענווה"
גערתי בו:" אתה כולך יהירות"
"כזה אני" אמר
ושתק.
אף אני החרשתי.
שיבורך.
בזכות ענוותו ראיתי בבהירות
כמה קל במלכודת הצדק
לאבד כבוד עצמי וחירות. |
|
|
אם בתקופה שכתבו
את "מרקו" היו
פלאפונים, היינו
מפסידים אחלה של
סיפור!
מה שמוכיח
שלפעמים פלאי
הטכנולוגיה באים
על חשבון דברים
נפלאים אחרים.
"הרהורים של
השעות הקטנות של
הלילה"
מאת לעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.