|
מדממת מבפנים
הבט בלחיי האדומים
השפל אותי - אתה יכול
העיקר שיצא ממך קול
הנך פותח את פיך לרווחה
אך משם נשמעת רק דממה
אינ-קול חרישי
בתופת האוזן מכאובי
הצעקה שקטה מן השקט
חודרת במחשבתי הרוטטת
האם אתה מקשיב?
מדוע אינך מסוגל להגיב?
אט אט עיניך נעצמות
סבורה אני כי התעייפת רבות
מתבוננת בתוי פניך
אבין אותך גם בלעדיך
ללא מושא מלותיך
ניסיתי תמיד להבין אותך
גם ללא כל הדרכה מלבבך
אך הפעם זה כבר בלתי אפשרי
נשארתי לבדי!
מלאכית המוות חפצה בך
ולקחה אותך לארצה שלה |
|
|
חרגול, עורך
משנה ובועז רימר
טסים בכדור
פורח.
פתע מודיע
הטייס: עקב משקל
עודף אנו בסכנת
התרסקות, נא
היפטרו מחפצים
מיותרים.
חרגול משליך
סלוגן, ומסביר:
יש לי הרבה
כאלה.
עורך המשנה
אומר: יש גם
הרבה כמוני,
וקופץ החוצה.
בועז מביא נוגרה
לחרגול, משליך
גם אותו ואומר:
היה לי אחד יותר
מדי מאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.