העץ היפה שלי הלכה ממני
לקחה אתה את התעצומות
ארזה אותי בשק וברחה לאיש אחר
האיש האחר עדיין לא קיים
כלומר קיים אבל עוד לא בשבילה

משהו בתוכי זועק לי
שאני האיש שלך
שלא אוכל להיות עם אחרת לעומתך
הבאת אלי שמחה חופשית שהיתה בי
וחיכתה שילחצו על סדרת המתגים הנכונים

בחיי שלחצת נכון. כל המנורות הקטנות דולקות
וצלילי תזוזה כבר צוברים תאוצה בשלד המאובק
האם השבת אותי לחיים רק כדי שאוכל להתמלא שוב באבק
האם כל זה היה מעין אור מנהרתי חולני וכבה?

הנה ענית לי תשובה מוחצת עתה
הכרזת בגלוי - האהבה מצאה את מותה
גם אני ואת מתנו יחד איתה
בכל אופן חלקים מאיתנו