ואחרי ש..."נכנעת"
צביטה לי בלב השארת,
אותך בחדרך לא אשאיר בדד
אהבתי לך תהיה שם לעד.

גופך הענוג, על סדין מקטיפה
קורא ומזמין אותי בקריצה.

לא אייסרך יקירה, במחילה
את גופך אלטף בשקיקה.

לא כניעה מצידך אקבל,
אלא סערה, אהבה, ויותר.

לכן יקירה יפה, ענוגה,
חכי לי שם עם כרית ושמיכה.

ישבנך על כרית אז אניח,
עיסוי מענג לירכייך אבטיח.

חום רטיבותך אטעם,
שמן על גופך אמשח,

ובמעשה אהבים נפתח...