על קו האפס, בין שתיקה לקול,
שכוב אפיים כנרדם וכיסופיי קוראים לה לבוא,
כמו אדוות גלים שטרם הכירה,
כמו מלמול חלום שטרם הגשימה.
לוהט אנוכי כאש אלמוג השבוי במעמקים
ומתבונן מעל- אל קצף הגלים
בכיסופי מרחק...
להכות ולהתנפץ בשר אל בשר.
משתוקק להיבקע כמעיין תהום
ולפרוץ את גופה כחושף זהב בחול;
בבת-אחת לפצוח עליה במחול
שיעירנה לרצותי עד תום.
11/12/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.