שלחתי יונה אל תוך ראשי ומעולם לא חזרה.
ובינתיים, לנצח מסעות.
אני רוצה נחת, צבעים ורודים עד כדי בחילה.
תמורה לרצוני- נדודי אין קץ.
ובחיפושיה מסבכת היא הכל,
במשק כנפיה מקלפת את הצבע ממסכותיי.
מותירה פרצות בחומות בהן הקפתי עצמי.
כל חפצי היה בענף זית.
צאי מראשי! נמאס לחפש!
מצידי ענף מלאכותי הביאי בפיך בשובך,
רק תני לי להאמין שחלפה הסערה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.