לקחת סכין ולהתקרב, לאט ובטוח, ולחתוך, בזהירות, לחתוך קטן שלא
ירגישו, הרבה עושים את זה, הם אומרים זה עוזר להורים, אני עושה
את זה כי זה עושה לי טוב, לפעמים יורד דם אבל לפעמים זה עובר
חלק, בלי פישולים, ואפילו יוצא בסדר בסוף, מרגיע.
בזמן האחרון אני עושה את זה יותר מפעם, אולי כי אני רוצה
להשתחרר יותר, לעשות דברים אחרים, אולי אני רוצה לעשות את זה
גם בעתיד, אולי זה סתם להעביר את זמן עכשיו אבל בכל מקרה לא
משנה מתי אני עושה את זה, איפה ואיך זה מרגיע, זה משחרר, זה
גורם לבטן שלך להרגיש מין עוצמה ענקית של הקלה, כאילו כלום לא
באמת חשוב וחיים כי חיים ולא יותר מזה.
לפעמים זה בצהריים ואם אני ממש רעבה לזה אז גם בערב, אומרים
שזה בריא, באינטרנט אמרו את זה.
אז אני חותכת, לאט ובזהירות, בלי שאף אחד ישים לב, הם עוד ירצו
שאני אחתוך גם להם.
פעם אחת חתכתי יותר מידי, וירד הרבה דם, אז לא יכלתי להסתיר את
זה מאמא, והיא הביאה לי פלסטר.
היא היתה מאוכזבת והיא אמרה לי בטון קר וכועס: "כמה פעמים
אמרתי לך להיזהר עם הסלט?!"