כבר נגמרו לי המילים.
אם יכולת לראות את עצמך ואיך שאתה מתנהג בטח היית אומר שזה
בסדר גמור.
וכרגיל אני היסטרית.
הסיפור הוא די פשוט.
אתה לא רצית מחויבות, ואני הסכמתי. חשבתי שכל עוד אתה לא עם
מישהי אחרת זה בסדר ולא יפריע לי.
אז טעיתי, ולא שזה לא הדליק אצלי איזה משהו, אבל הייתי מוכנה
להתפשר כי יש לי מושג מאוד מוזר במערכות יחסים,
וכנראה שהרעיון שלי של אושר מוטל בספק גדול מאוד.
כי כנראה שאהבה לא צריכה להיות רק פשרות, על הדברים הכי
חשובים, בייחוד לא כשזה חד צדדי.
ואני חושבת שהשבוע האחרון די התריע לי.
אתה לא תשתנה בשביל אף אחד. בטח שלא בשבילי, ואני בחיים לא
אהיה חלק מהחיים שלך.
תמיד הייתה לי איזו בועה קטנה ואם היית יכול היית משאיר אותי
שם לנצח ולא הייתי מכירה את מעט החברים שאני מכירה או המשפחה
שלך. ואז בכלל הכל היה מושלם, היה לי את הזמן המוגבל איתך
והיית מקבל כל מה שאתה רוצה, לא שלא קיבלת.
האמנתי בך כל כך, והאמנתי להכל, שאתה אוהב אותי, שאני חשובה,
שאתה חולם עליי, שאתה חושב עליי.
אבל בסופו של דבר מילים הן רק מילים וכשאני אומרת לך תחבק אותי
אתה אומר: את לא אמורה לבקש.
כל כך הרבה זמן האמנתי שאני היחידה. פשוט הכבדתי עלייך כל כך
ו"דרשתי" כל כך הרבה,שפשוט לא היה לך כוח לעוד מישהי.
אתה פשוט לא רצית - אותי - מעולם, פשוט איזה מישהי שתוכל לשכב
איתה ולדבר איתה כשאתה בצבא.
ועכשיו, אני צריכה להיות חזקה ולא לתת לך לחזור לחיים שלי. או
יותר נכון לא לתת לי לחזור לבועה הקטנטנה שלי.
כי מגיע לי, לא עשיתי שום דבר רע, ומגיע לי מישהו שיגיד לי
שהוא אוהב אותי, על כל מה שאני עושה.
לא מישהו שיגיד גם אני, ויהיה מוכן לסבול אותי.
ואני מקווה שהפעם לא תהיה כמו כל שאר הפעמים ואני אהיה מספיק
חזקה בשביל להתבונן על הכל מבחוץ ולראות את הכל מתמוטט מול
העיניים שלי, ולהבין שזה הפתרון, כי אף פעם לא היית מספיק,
ואני תמיד הייתי יותר מדי וארצה יותר ממה שאי פעם תהיה מוכן
לתת.
כמו בצבא "אין לא יכול יש לא רוצה" והמשפט הזה יכול לסמל את כל
הקשר הזה. כי אולי לא תמיד יכולת אבל אף פעם לא רצית.
היית איתי וחשבת על הזמן שאתה מבזבז עם החברים שלך, עם המשפחה
שלך, עם כל אחד שהוא לא אני.
ואני שמחה שהיחסים האלה לא נבחנו שוב כי בעוד שבוע שלך בבית לא
הייתי עומדת, ביומיים אפשר להבין בדיוק מה שהייתי צריכה להבין
בשנה.
בסה"כ מיצית אותי די מהר. ואני לא הפסקתי לרצות. עכשיו אני רק
רוצה לשכוח שאי פעם נגעת בי.
אבל הרבה לפני שאני אספיק לחשוב, אתה תשכח שאני קיימת איפשהו
ובטח חושבת עליך ובוכה. |