אי שם מעבר לקשת
מעבר לרקיע הקודר
ישנו מלאך עם חץ וקשת
שעוזר כשהלב בוער.
הוא מחפש מתאהבים ונאהבים
בכל המינים,בכל הגילאים
והלבבות הבוערים, הנסערים,
המשתוקקים לאהבה בחיים
אלה שיש בהם תשוקה עזה לאהבה
ואלה שקשה להם להיות לבד,
שמחפשים את החצי השני
ואלה שכבר מצאו את האחד,
או האחת,או הרבים
שנהיו נאהבים,ואוהבים...

ורק אתה.. אתה שקט
לא מגלה את רגשותייך
האינך משתוקק לאהבה?
האם קרה שכבר נפגעת?
האם חווית כבר בגידה?
או יום בהיר אחד התאהבת
ולא קיבלת בחזרה את אותה האהבה?

ליבי-כמו העלים היבשים בסתיו,
כמו הברקים בשיא החורף,
הרעמים,והגשמים שמילאו את הרחובות
וכך גם דמעותיי... שבגללך אני בוכה...

עובר עוד יום,וכך כל הימים שאחריו
והמלאך לא בא
אולי עוד לא מצא אותנו, ואולי
אינך אוהב אותי בכלל
אינני ראויה לה,לאהבתך האינסופית
אולי עדיף בכלל שאתאבד
בסוף-הגיהנום יפגיש בינינו
ושם-כבר יהיה מלאך אחר
רואה שחורות,לבוש שחור,כל כך אפל
שרוצה לראות אותך נופל
אך לא בגלל רצונו האישי הוא כך-
רשע ומתבודד.
הוא מטבעו-בודד,עצוב... ורצונו-
להתאהב.
כן, גם מלאכים שחורים חושקים בכך-
לדעת לאהוב
אבל בגלל תפקידו הלא נחמד ממש
מאהבה הוא לא נרגש.
כך כך בודד הוא,כמו רובנו
בדיוק כמו שנינו,
בעצם - אין בכלל את "שנינו"
יש רק אני, אתה
ואין שום הקשר בינינו
רק השנאה,התעבה,
אולי בכלל אין רגשות
אז למה לנו כך לחיות?
עדיף למות, רואים?, כולם סובלים
ולבסוף - לצחוק צחוק מרושע
כמו של השטן - בסרטים
אבל מי זה השטן בכלל?
האם יש לו נשמה?
האם ליבו באמת כה קר?
ואי אפשר אותו להפשיר
אפילו עם להבות הגיהנום?
לאהבה אין בו מקום?
או שזה סתם עוד משחק,
עוד פוזות, עוד אימה,
רק כדי להשתלט על האדם.

בעצם - העולם כל כך קטן
הוא רץ כל כך מהר(הזמן)
אולי עדיף סתם לוותר
ולא לסבול יותר.
זה לעולם לא מאוחר-
לא להתעורר מחר.