יש אנשים שטובים בלחלום,
יש שטובים בלישון.
יש שבריצה למרחקים,
יש שטובים בקלפים.

ישנם מספרי סיפורים,
כאלה שנאה מתווכחים.
יש שנהדר מחייכים,
ויש אנשים שמצויינים בלהיות חברים.

ואני, אני כמעט,
אך אף פעם לא ממש.
גם כשנדמה לי שהנה,
מגלה שזה סתם נדמה.

כמעט אוהבת,
כמעט חושבת.
כמעט רוקדת,
כמעט מאושרת.

לכל אחד יש מן דבר,
שהוא רק שלו, מייחד מהשאר.
פרטי, מן סוד קטן,
שמור אצלו בפנים, מפני הכל מוגן.

ורק לי קשה לדעת,
מוטרפת מחיפוש, אך לעולם לא נוגעת.
ואם תמיד אהיה כמעט מכל בחינה,
איך אוכל להיות שלמה?