|
מדרחוב
מחלון ראווה שקוף עיניים
מביטה עלי ההלך
בחיבה לא מוסתרת,
כעץ על עלה
הנושר מצמרתו
מתערסל ברוח
ונופל ליד גזעו.
מלווה במבט חומד
עד צאתי משדה ראייתה.
מבוקר עד לילה
מתפרנסת מציד
בנהר גועש של מבטים.
הלילה מביא מנוחה
ורק הירח מציץ בה
מבינות לעננים
אבל לעולם
לא מתפתה. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.