כך בבוקר, קצת התמזמזנו, ליטפתי אותך בגבך, נמנמנו לנו אחרי
לילה של אהבה,
חיממת את ידיך בין רגליי ליד חלציי, נגעת באיברי המוכן והרעב,
לא ממש התעוררת, היית עוד עייף,
ולא היה זמן, כל אחד מיהר לדרכו
ואני הייתי כל כך רעבה לגופך
כל כך השתוקקתי להרגיש אותך בתוכי
חודר ועוקר הרים
מטריף את חושיי
רוצה אותך בגופי
רעבה תמיד אליך
וקצת נגעת, וזה הספיק
וכבר תשוקתי התעוררה
וכבר רציתי
וכך נשארתי רעבה לגופך, אהובי,
עד הפגישה הבאה
אני רוצה אותך מהר
כואב לי ללא מגעך
כואב לי כשאינך לצדי. אהובי
זה נכון, הדרך שלנו, שלי ושלך, כל אחד לבדו
ולפעמים ביחד באהבה,
רק לפעמים
כדי להספיק להתגעגע,
כדי לדעת וללמוד לרצות,
כדי להספיק להיות לבד
ללמוד עד כמה טוב הביחד שלנו,
עד כמה אנחנו שלמות אחת
ועד כמה חשוב לנו להיות לבד
אבל גופי נשאר רעב
למגע, לחדירה, להתפוצצות
אז אני אחכה, לבד
כמהה ומשתוקקת
בינתיים עסוקה
אך התשוקה המרטיבה, המעיקה, הכואבת, עדיין שם
בשיפולי בטני
משתוקקת