|
נעלמת לתוך
משבצות הפלנל
אדומות ושחורות
היא שוב
לבדה
מניחה את הראש
על זגוגית מלוכלכת
מביטה אל אורות
העיר הגדולה
בשלטים של ניאון
בוערים ודולקים
רעשי העיר
שקצת מכאיבים
במושב האחורי
בעצמה מתכנסת
מול מסטיק ישן
היא יושבת בשקט
מניחה את הראש
על זגוגית מטונפת
מביטה אל נבכי
הבדידות הטורפת
בנשימות לא סדירות
מציירת עננים
מוסיפה שם גם גשם
החלון מטפטף
והיא מתכנסת שוב
בפלנל העוטף. |
|
|
שלחתי את הסלוגן
הגדול שלי
לעיון, שיפצור
ומחזור, והוא לא
חזר.
עכשיו בא הסלוגן
הקטן ומבקש
שאחתום לו. רוצה
להתנדב כמו אחיו
הגדול.
נו. אני שואלת
אתכם. מה אני
צריכה לעשות? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.