לך

שאלת אותי מה אני מרגיש, אמרת שאת חייבת לדעת ובלי שתדעי כל
העניין חסר טעם, לא ידעתי מה לענות לך אז הנה אני כותב לך,
נותן לך הצהרה בכתב בשביל שהכל יהיה חוקי ונקי.
אז זהו אני אוהב אותך
אני חושב
לא.
בעצם אני יודע
אני אוהב אותך
ואולי בעצם רק חושב
אבל זה לא משנה באמת
אם אני חושב שאני אוהב אותך אני באמת אוהב אותך זה רק סעיף קטן
בחוזה בינינו, יום אחד עוד תזרקי אותי ואני אוכל להגיד שזה
בכלל לא כואב (למרות שכבר עכשיו אני יכול לדמיין כמה זה יכאב)
כי בכלל לא אהבתי אותך לעולם רק חשבתי כך. אבל שנינו יודעים
שזה לא נכון. אני באמת אוהב אותך.

אבל אני מצטער אהובתי. האהבה שלי היא לא מה שרואים אצל שיקספיר
אפילו לא בדוסון קריק למרות שאני יודע עד כמה את מחפשת אהבה
כזו. אני לא יכול להציע לך להקריב את חיי, כשאצהיר על אהבתי לא
יהיה זה במונולוג בן80 שורות שאומר את כל מה שרצית לשמוע ללא
מילה מיותרת. אני לא אוכל לקנות לך את העולם או לקחת אותך
לחופשות רומנטיות או כל דבר מעין זה שאנחנו רואים בסרטים ואת
תמיד אומרת איזה חמוד, אני מצטער אין לי את הכסף לזה. ואני לא
בטוח שאם היה לי כסף הייתי משתמש בו לזה. אני לא יכול להגיד לך
שחיי לא היו חים עד שפגשתי אותך, כי זה לא נכון. או שלא אהבתי
אחרת לפניך, אני מצטער היו אחרות. אבל עכשיו את היחידה. אני לא
אוכל להגיד לך שאין רגע שאני לא חושב עליך, ותאמיני לי ככה
עדיף,יש מקומות בהם עדיף שאני לא אחשוב עליך. אני לא יכול
להגיד שזו אהבת נצח שתחזיק לנצח שיום אחד נתחתן ונחיה באושר
ועושר, אני חי כאן והיום, אני בקושי מסוגל להתחייב בהווה ובטח
שלא בעתיד.  האהבה שלי היא לא כמו זו בספרים, ממני לא תקבלי
אינספור שירי אהבה, אני לא חזק בכתיבה, וגם את המכתב הזה אני
בקושי מצליח לכתוב. אני לא אהלל אותך ואגיד שאת מושלמת, את
מאוד חמודה אבל לכולנו יש מגרעות וזה שאני אוהב אותך  לא אומר
שהן לא קימות, אני פשוט יודע לחיות אתם.ואל תיקחי את זה קשה
מדי אם מדי פעם תראי שאני מהסס ולא בטוח מה אני רוצה, כזה אני,
יש ימים שאני מצטער על כל הקטע הזה. אבל זה אני ולא את וזה רק
ה מצבי-רוח שלי. אני אוהב אותך באמת.

אני אהב אותך באמת.
ואני חושב שזו מילת המפתח באהבה הזו שלי, היא אמיתית. אז מה אם
היא לא מה שרואים בסרטים או במיני סדרה של יום שבת בבוקר. אני
לא יודע איך לאהוב ככה. אני אני , ואני יודע לאהוב איך שאני
יודע. ואם זה לא מספיק טוב לך אני אבין אבל אני לא אוכל לעשות
שום דבר. אני יכול להגיד לך שאתך הזמן משנה את משמעותו, כשאני
אתך הוא הופך להיות כל כך קטן פתאום הכל הולך מהר ושעה נדמית
כשתי דקות וכשאני לא אתך כל שתי דקות הם כמו שעה. ואני אוכל
להגיד לך שכל פעם שאני רואה אותך מחייכת אני גם מחייך אני לא
יודע למה אפילו. אני חשוב שזה בגלל שאני אוהב אותך. אני יכול
להגיד לך שכל פעם שקורה משהו את הראשונה שאני רוצה שתדע. אני
יכול להגיד לך שאני חולם עליך כמעט כל לילה, ולפעמים אנחנו גם
שנינו לבושים. אני יודע שפתאום כל כך הרבה דברים סתם מזכירים
לי אותך, ואני באמת לא יודע מה הקשר שלהם אליך. אבל זה לא באמת
חשוב.

אני יכול להגיד לך שאני אוהב אותך. וגם אם זה היה מאוד קשה
לומר, הנה אני יכול. ואני מקווה שעכשיו את רגועה. ושתוכלי
להסתפק במה שאני אוכל לתת לך, גם אם זה לא הרבה. ואני מקווה
שגם את אוהבת אותי. ואת יודעת שאני לא מבקש הצהרות בכתב אני
אפילו לא צרך הצהרות בעל פה. אני רק מקווה שאם את אוהבת אותי
אז שזה יהיה באמת.

                                                           
                                    ממני