כשאני אמות, אני רוצה למות מות גיבורים, בצבא, אבל לא ממש
פעולה צבאית, להציל מישהו, כן, נהרג תוך כדי נסיון הצלה, אבל
לאחר שהקורבן ניצל, הכל הצליח ואיזה ארוע טראגי גרם למוות. כמו
מאבטח שקופץ אל מול כדורי המתנקשים. למות מות גיבורים, אז כולם
יהללו את שמי אחר כך, איזה אדם נהדר, אדם דגול, כותרות
בעיתונים, וכל בני משפחתי יקבלו כל מה שהם רוצים, ככה זה
דואגים למשפחת המת הרבה יותר טוב מלמשפחת החי, אולי אחרי מותי
כולם יאהבו אותי, יעריצו, ואולי במותי אני אעשה יותר ממה
שעשיתי בחיי. שארי יהנו מביטוח החיים השמן ולא ידאגו יותר
לעולם. ככה אני רוצה למות. אבל בינינו, אחרי שאתה מת, כבר למי
זה משנה?, אתה יכול למות מהתקף לב בזמן שתיית בירה ואוננות מול
סרט כחול בשתיים בצהריים, וכולם יגידו איזה מניאק שלא עשה כלום
כל החיים שלו, רק דפק ת' חברים שלו, אבל מה זה משנה לך כבר
אה?, אתה במילא תהייה מת. מת זה מת, אין מת טוב או מת רע, ולך
זה כבר לא ישנה מה יגידו עליך או עם לילדים שלך תהיה איזו קופת
גמל לאוניברסיטה, כי אתה כבר במילא תהיה מת, אז כושילירבק
העולם המזדיין, מה זה משנה כולם מתים בסוף או באמצע, ולמתים לא
משנה כלום. ואז אתה לא יכול שלא להגיע למסכנה שהדבר המטופש
ביותר שאתה יכול לעשות זה לקנות לעצמך חלקת קבר בעודך בחיים,
כי כשאתה מת זה כבר לא עניינך, אתה הופך להיות עניינו של מישהו
אחר, זה מה שיפה בלמות, לא איכפת לך כלום, גופה נקברת פה או
שם, מה זה משנה, אתה מת. אנשים שרוצים שאחרי מותם יעשו ככה
וככה, נו באמת, כל מיני אנשים שבחייהם לא הצליחו לעשות כלום
חושבים שאחרי מותם הם יצליחו לעשות משהו, דחיל רבק תיקלטו את
זה, יוו הוו, אתם מתים, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים
ואתם לא תדעו את זה לעולם וזה בנינו גם לא ישנה לכם. כל הסיבה
שבגללה אנחנו עושים דברים בשביל המתים, או אומרים על קברם
דברים כל כך טובים זה רק בגלל הסיבה האגואיסטית שאנחנו רוצים
שאותו הדבר ייעשה גם לנו כשנמות, וזה ממש מטופש, למה? כי אנחנו
מתים אז מה זה משנה כבר? מה נהיה מתים טובים יותר? אם לא תגמור
את האוכל מהצלחת לא נגיד אחרי הקדיש שהיית ילד טוב. אבל אמא
אני מת אז מה איכפת לי. אז מה אני אגיד לכם, לא איכפת לי איך
אני מת, גיבור או לא, העיקר שבחיים עשיתי יופי של כיף.