בילי אורן / סבל ההנאה |
כל תנועה
פותחת חלון הזדמנויות חדש
אבל את מסתכלת
לא עוברת
ממצה את הכאב עד הטיפה האחרונה
סוחטת, מפחדת, לאבד את מה שנאסף
הדמעות
כל כך מלוחות אבל
גם כל כך מתוקות
הפצעים
כל כך מכאיבים אבל
כם כל כך מספקים
כמה זה קל לסגור
את מה שמאחור
אבל את
תדממי לנצח
הדמויות
האנשים
מנסים לדבר, מנסים להסביר
אבל את מתעלמת
מתעטפת
שומעת זמזום וצופה בדמויות מטושטשות
דוחפת, מרחיקה, כל מי שאכפת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|