כל אתמול הייתי כל כך לבד
והמחשבות סגרו עליי.
לחשו באוזני: "אל תשכחי זאת, לעולם."
ואני, שרציתי לשכוח הכל ולא להזכר באותם דברים נוראיים
הכו בי מחשבותיי ולא הרפו
הכו עד שהרגשתי בכאבן
"אל תשכחי", הקול הדהד בראשי
והכל רצו שאחזיק מעמד שלא אפול
והמחשבות מכבידות עליי יותר יותר
נפלתי
נפשי חפצה בעזרה
אך למה כל מה שראיתי זה עורפם הקר של אחרים?
איני חזקה
איני חזקה כלל
עכשיו מתבוננת אני בשמיים
הדבר הברור היחידי שנשאר לי
מתבוננת
והשמיים נצבעו בדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.