הרמתי את ראשי, הסתכלתי סביבי, באותו הרגע הבנתי שהתעוררתי אל
מציאות חדשה.
הסתכלתי עליך, כל-כך גברי, הרבה מעבר ממה שהיית תמיד.
הסתכלת עליי ושאלת אם הכל בסדר אצלי, "כמובן" עניתי, הלא חיי
חייבים להיות תמיד מושלמים.
מחשבות רבות חלפו בראשי אשר החל להסתחרר.
מיד רצת והבאת לי כוס מים מהברז. תמיד אתה שם, תמיד דואג לי,
שהכל יהיה בסדר, שהכל יהיה מושלם.
משחק חיי ממשיך, צריך להיזהר, שחלילה כלי החרס לא יישבר, אסור
ששום דבר ייפגם.
כמעט התעלפתי, אתה חיבקת אותי, לא הפסקת לשאול לשלומי. אני
התעצבנתי, אני חושבת שאפילו קצת צעקתי, אבל כמובן שמיד
התנצלתי, חייכתי.

קשה לעמוד בחיוך שלי, הוא  כובש, חיוך מושלם, על פנים מושלמות,
גוף מושלם.
ככה זה, נשמע טוב לא? תנסו אתם לחיות כך. נראה אתכם ממלאים את
ציפיותיהם של כל הסביבה.

מגוף מושלם עם לב שבור מצאו דרכם החוצה מילים שנעתקו כבר כמה
חודשים. הסתכלתי עליך בעיניים דומעות ואמרתי לך תודה. שאלת על
מה ולא הייתי בטוחה מה לענות.
אז נישקתי אותך, זה היה נראה לי מתאים. ידעתי שככה נעבור הלאה
ונמשיך בחיים.

ספק מאושרת, ספק ממורמרת, החלטתי לחיות במציאות אחרת.
אמרתי לך שמעכשיו הכל ישתנה, מעכשיו רק אמת.
לא שעד עכשיו שיקרתי, אני חושבת שיותר הסתרתי.
גרמתי להכל להראות יפה, שהכל יהיה כפי שאתה רוצה.
הייתי בטוחה שלא תתאכזב, הלא אתה אותי אוהב?
חיבקת אותי ואמרת לי "אל תדאגי יקירתי".

עברו מאז כמה חודשים, לא אשקר, זייפתי כמה חיוכים.