לא חשבתי, לא שיערתי ש...
שכך אפול, אתרסק
לרסיסים חשוכים.
אני שבויה בתוך ליבי
הרוסה בתוך חיבוקי.

שיר לי שיר ערש, שאירדם
כי אני לא מצליחה
מתעוררת מלילות,
ללא שינה...
רוצה לעזוב לעולם
טוב יותר, שלא אפחד
ואף פעם לא אפול
כי זה בעצם כמעט הכל.

צוללת עמוק לתוך האדמה
שם חם יותר, טוב יותר
רוצה שיהיה לי טוב בלעדיך.
קצת משותקת, מפוחדת.
אוהבת וצועקת.

בבקשה ממך, תן לי לשכוח
ושלא אהיה כמהה לאהבת מגע ידיך
בבקשה ממך, תן לי לשכוח
את תווי פניך וקולך
בבקשה. תן לי לשכוח...