נכנסתי לבר השדים
בקבוקים בו נעולים
נפתחים לבקשת הילדים

פקקתי לי שד מצוואר צר ומר
הרגשתי איך העומס על חיי לא נגמר.

פתחתי בקבוק של שד התאווה,
חשבתי שמדובר באהבה
אך חשתי אכזבה.

זנחתי אותו לטובת שד השיפוט
עזר לי למצוא צדק, לא לפני שגרר אותי
לשד הכעס שהפך אותי לשפוט.

ביררתי במזכירות שם בבר
באיזה חור משם לברוח כמו עכבר.

ישבתי שם לבד וגיליתי שכולם בתוכי.
התפניתי לכל אחד מהם ופיניתי אותו מנפשי.
מנפשי הוא יצא לדרך רפאים
למצוא לו אנשים כמוני פתאים.