סטסי קולטיפין / גג העולם |
ומביטה פעם לשם ופעם לכאן
סרתי אני מדרכי הטובה לי כל כך
אני מודה בפניך שנפלתי בפח
ראיתי נוצץ לא עצרתי לבדוק
ברגע הפכתי קרוב לרחוק
הייתי עיוורת, מסנוורת, טיפשה
דרכה כף רגלי על השביל הנורא
אך מהר מאוד אורו עיניי
שוב על דרך המלך עומדות שתי רגליי
הבנתי לפתע כי החולשה נעלמה
אם תשאל ואם לא, אני בוחרת בך
עתה גופי יציב על הקרקע
חושיי אטומים לכל גורם חיצוני
מתחננת שתדבוק במה שאמרת
שבחייך האדם היחיד הוא אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|