איתי בן-טל / על הסף |
חונה על סף
כפלוגה בשוך הקרבות.
בשמשה מנותצת,
ובמנוע נמס כחלב הנר
על כביש האספלט הלוהט,
עמדת בלי נוע.
גלגליך המנוקבים פנו במעקם
הנה והנה
וכל עבריך היו ריקים.
וזכורני, אשתקד,
עת הכרזת על פריחה מחדשת,
שמים
מלאי דמעה
סככו מעל ראשך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|