רואה אותך בין השיחים
מסתכל ולא מבין, למי את מחכה?
האם זה לי? האם את רוצה עדיין אותי?
מהרהר חזר אם לצאת מאחורי השיח
ולהגיד: "שלום", אולי הפעם זה יעבוד.
הכוח שבי מונע ממני לעשות זאת כל כך מהר
אולי את אותי כבר לא רוצה יותר?
אני יודע שאני מרגיש, ואני מרגיש שאני יודע,
הסערה מתקרבת, האם זה הזמן שלי ללכת?
לא מוותר, יוצא בגשם עז מחזיק את ידיך
ומחכה לתגובה, הקול שלך רך ונעים כמעט כמו בכל
הפעםמים, רק הפעם את בוכה וגוררת אותי איתך
לחיבוק חזק, נשיקה ועוד נשיקה.
האם אני עכשיו שלך? אני מנסה להבין את פשר הבכי
אושר, או שמא עצב? פותח את המטריה ולוקח אותך אליי הביתה
הולכים לישון בשלווה ובנחת ומבין אני, שאנחנו עכשיו
ביחד.
מוקדש למישהי
(כיתה יב') |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.