מה עושים כשהנורא מכל קרה,
מה אומרים שהיקר ביותר ממך נלקח,
לאן נלך עכשיו בכדי למצא נחמה,
כשלא נשמע עוד את צחוק חברנו,
שלא נראה עוד את חיוכו מלא האופטימיות,
אנו אמורים להיות חזקים ולהמשיך כרגיל,
אבל אחרי שנקטף הפרח אין עוד דרך חזרה,
אין לאן לברוח לאחות את הנשמה,
תמיד נזכרו בליבנו אך במחיר כבד,
כי המקום שהוא לוקח היה פעם שמחה ואושר מלבב,
ועכשיו נותר רק לקוות שלמדנו את לקחנו מטרגדיה זו,
כי מובן שפעם אחת היא יותר מדי,
אז פעם שניה היא כבר נוראה מדמיון,
נאהב אותך תמיד ותמיד נזכור כי על מותך חבר אנחנו משלמים
ביגון.