עולם שלם נמצא מעבר לאופק,
מעבר למנועי ניסיון.
מצמיד את ידי אל הדופק,
ובוהק בשיגעון.

בו השחפים הלבנים נוסקים
מעל רקיע של בזלת.
ופצעים ישנים נחבשים,
במגע של אור התכלת.

פרחי סחלב סגולים נצבעים,
תחת לבנה סמוקה במרום.
שם חיים להם החיים,
ונושק בו השלום.

עד השחר הבא אתפלל שתבוא,
ותיקח אותי לשם במבטך האוהב.
שם ייעצר כל כאב שתם זמנו,
ואף אחד אחר לא יתקרב.
   והקירוב בינינו לא יגמר.
מתוכו נתבגר.
ניוולד, ונחייה
      את העולם הזה...

        - עד השחר הבא-