ליאור אור / מכתב לאמא |
החיים". גופך כבר לא היה, גם קולך נדם, אך את המשכת לחיות
בתוכי ואני לא ידעתי. נשאתי אותך איתי לכל מקום. מחר אבוא
להפרד ממך, להגיד לך שלום, אשחרר אותך ללכת, רק אז יהיו לי
חיים
לא יודע מדוע עלו בי הדמעות היום, אמא
לא על מי שהיית
אלא על מי שלא היית
כבר איני זוכר אותך כפי שהיית
אלא כמו שהייתי רוצה שתהיי
איני בוכה על מה שהיה
אלא על מה שלא היה
על עצמי אני בוכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|