|
מסתכל אל תוך הים
איך הוא מסתדר לו שם
בו יש הרבה טיפות של מים
שמשקיפות על השמיים
השמש מדאימה פתאום
סוחף גואה מביט מכחיל
הנה עבר לו עוד יום
הנה עבר לו יום רגיל
הדגים נעלמים
הכוכבים שוקעים בים
הדייגים חוזרים לבתים
והקונכיות עושות כך גם
כשהוא שמח נשאר בוכה
הצוללות צפות ממנו
כולם יודעים שנמאס מזה
שאת הכעס הוא משפריץ עלינו |
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.