התחרות הלא נגמרת
בדרך להסתיים
יריבים מרים שולחים אגרופים
שרים בקול צייצני
אוזניי כואבות
הלמות התופים
השמיים הם הגבול ידידי
אנו מצדיעים לקראת הרגע הנכון
הסרט נקרע בעוז
יש מנצח
מכריז הכרוז
שולח את מספר ארבע לקול תשואות הקהל
של יום חמישי בערב
ההיכל מלא עד אפס מקום
מרפקים ונפילות גסות
אוזניי מדממות
פעם בחודש
השמיים יסגרו חשבון ידידי
בוא נסגור חשבון
הם צועקים
אוחזים ידיים סביב מדורה כבויה
המיתרים קרועים
כואב בגרון
הסקס נגמר בבוז
צבע חום מלוכלך מכתים את המסלול
יריבים מחייכים
הגביע מושלך לקול תרועות חצוצרות
מספר ארבע קרע את הגיד האמצעי
קהל מריע ובקבוק נפתח בכל כיוון
הלמות התופים קורעים את האוויר
זיעה ניגרת אל תוך מיכל אטום
מבט חודר את היציע
אני רוצה לחייך אבל אני פוזל

את פנויה בשבת?
את באה לפה הרבה?
תגידי, כאב לך?
או שאולי אבא שלך גנן?
תגידי
רוצה לבוא אליי לשמוע תקליטים?
תגידי
רוצה שאני אחזיק את ידך
אחזיק לך את הספרים
אניח לך לנפשך כשתרצי
אלטף את שיערך בחורף

ובחורף הבא אכתוב לך שיר נוסף, בחיוך מריר.
רוצה?