והוא המשיך בדרך הקשה, מנסה להיות בריון. כשהוא לא היה חבר שלי
- נראה לי שחבר אחר שרצה להיות יותר חבר שלי משלו אמר לו את
זה, להגיד לי שהוא לא רוצה להיות חבר שלי... כאילו, איזו
חוצפה! יום אחד, כזה רגיל בבית ספר יסודי, הוא ניגש אליי ואמר
לי: "אני לא רוצה להיות חבר שלך יותר, אנחנו כל הזמן רבים ואין
טעם שנהיה חברים". וכאילו... מי אמר לו להגיד לי את המשפט
הגורלי הזה?! זה שינה לי את החיים!!!
אני ברור שלא ניסיתי להיות רק שליש ממנו... הוא הלך לחבורת
בריונים! שבקושי יכולה להכות. אהבתי להיות מקובל, ברור.
אבל לא הלכתי לחבורה של בריונים. הלכתי לחבורה שעשתה לי את
כיתה ו'!
לא מרביצים, לא מציקים, בלי קוצים, שם הכי שווה! וככה התחלתי
עם זה...
ואני לא יודע בדיוק איך זה התחיל - אני ממש הייתי מעריץ.
אני לא יודע איך זה קרה שהתחלתי עם "חקירת החיים" הזאת, רק
היום קיבלתי את הצמרור של זה - ומה זה היום? מה אתם חושבים?

לא, אני לא חבר שלו עד עכשיו, אבל הוא עשה לי את הילדות. ואם
הייתי חבר שלו, לא הייתי מבזבז את זה על ריבים! כן, אני רוצה
לחזור להיות חבר שלו - הוא עשה לי את הילדות, הדבר הכי חשוב
בחיים שלי בעיניי... ולא בהווה, בעבר. בזיכרון.
מה עליי לעשות אחרי שלוש התנצלויות בשלוש שנים? התנצלתי שלוש
פעמים! שלוש פעמים!!! אפילו ההורים שלי הלכו לבית חולים כשהוא
עשה ניתוח בבטן... הוריי ביקרו את הוריו, וכנראה היה לי האומץ
לגשת אליו ולהגיד לו: "רוצה להיות חבר שלי שוב?"
עכשיו הוא ענה לי: "לא".
ה"לא" הזה היה מילה גורלית, ה"לא" הזה ריסק לי את הלב - שבר
אותו לצמרור של אבנים מרוסקות שלאף אחד אין אומץ לגעת בהם. רק
ההרגשה הזאת - כמו לפני כמה חודשים כשנפרדתי מחברתי, הרגשתי
צלול, והרגשתי מת פתאום, לא יכולתי לנשום. ועכשיו, אני לא
מאמין שאני עוד מתגעגע לבחור השלילי הזה - שאני עוד אומר עליו
דברים רעים... מה עליי לעשות? להשפיל את עצמי שוב בפניו? ועוד
מה החוצפה של הכלב הזה?! הוא בא לכל הכיתה ומספר שאני ביקשתי
להיות חבר שלו שוב ושהוא אמר לי "לא"! וכולם צחקו... אני לא
מסוגל להרגיש השפלה כזאת לעולם... לעולם.

אולי אני אעזוב אותו? ואנסה לפתוח ילדות חדשה? ילדות בלעדיו?
כן, נכון, לא ייצא לי הרבה... אבל כדאי לי לנסות! הרי אני לא
חי באמת עכשיו, אני חי מתוך זיכרונות! ואף אחד לא מבין את
זה... אני רק דואג לעבר, לא להווה... אז מה עצתכם? להתחיל
ילדות חדשה ולדאוג להווה? או להמשיך בחיי, להסתכל אחורה לראות
איזה כיף היה פעם בעבר...? אם להגיד את האמת, אני רוצה להסתכל
על פעם.
פעם היה הכי טוב... אבל אני עדיין מתגעגע אליו, תזכרו שהוא לא
מת.