New Stage - Go To Main Page

אורי עגנון
/
ריקוד הנדונים

רחבת הריקודים המתה אנשים מרקדים בשמחה עולזים וצוחקים הם שרו
בינם לבינם בעוד התזמורת ניגנה את מנגינותיה. על אף שהיו רעבים
ועניים הם רקדו, למה? למה לא? הרי גם לפני שהיו רעבים רקדו וגם
לפני שאדמותיהם נאכלו בלהבות נרקבו פרותיהם והירקות מלאו
מזיקים, גם אז רקדו.
גם כשהגשם הרטיבם המשיכו לרקוד, כשהמחלות התפתחו בגופם, והם
התעטשו והשתעלו, ריקודם נמשך. ומה, לאחר שבגדיהם התבלו ונקרעו?
הרי שגם אז צחקו רקדו, ועלזו. התעלמו מצרותיהם, מהצמא המחניק
שאחז בהם, מהשמש שלהטה למרות הגשם, כשם שהתעלמו ממות התזמורת
שבא מיד, ומהעלמות במת הריקודים.
זמן קצר לאחר מכן, נעליהם נלקחו מהם, ואת שערם חטפו העורבים,
קרציות שתו מדמם והבגדים שלהם נעלמו קליל, אך הם המשיכו לרקוד,
יחפים, קרחים, חיוורים ועירומים, עדיין צוחקים ושרים.
אך אז הרצפה עליה רקדו, החלה בוערת באש לוהטת, חורכת את עורם,
אז הם כבר לא צחקו, אבל הם המשיכו לרקוד. הם רקדו, רקדו ורקדו,
למה? כי כבר לא היה שום דבר אחר שיכלו לעשות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/2/06 11:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי עגנון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה