שוב פעם אני עם כוס אקונומיקה טרייה וחבילה של עוגיות שסבתא
הכינה, אם היא רק היתה יודעת מה הייתי מעולל איתם עכשיו.
עוד אחד מהנסיונות הפתאטים האלה לעשות משהו עם עצמי, לפחות זה
פרסום , אחרי הכל מחר אני בעיתון בתור עוד נער שחתך בגלל שחברה
שלו זרקה אותו והלימודים מסריחים... או שלא.
שוב פעם אני לוגם מהאקונומיקה שכבר הפכה לתחביב בשבילי בזמן
האחרון, עוד אחת מהשיטות שלי לנקות את הגוף.
לוקח את הכוס הקפצה של אבא ושם קצת ספרייט עם טקילה ונוזל כלים
"ידיים למעלה על הראש, על הטקילה..." גם זה עדיין לא עבד.
רק שאמא לא תבוא ותהרוג אותי שגמרתי לה את כל החומרי ניקוי, מה
היא בכלל מתלוננת, יש לה כלכך הרבה שאפשר לשלם איתם את
המשכנתא!
שוב פעם אני מדליק עוד סיגריה ולוקח עוד שלוק מהקוקטייל ניקוי
שלי, זה לא עובד כמו שרשום על האריזה.
טוב נמאס לי, מוציא ת'קפה מהפריזר... בשבילי רק טורקי אמיתי!
מרתיח מים בינתיים מתקשר לגלית.
"היי מה קורה?" אני שואל שהיא ענתה
"אצלי הכל טוב מה איתך?"
"אני בסדר" עניתי
"בא לך להפגש היום בערב? התגעגעתי אליך"
אני בצד השני של הקו בחיוך זדוני מאושר מסכים.
"אז סבבה נדבר יותר מאוחר אני חייבת לזוז"
"אין בעיה, יאללה ביי!" אמרתי וניתקתי.
הקומקום התחיל לשרוק הורדתי אותו מהאש ומזגתי את המים לכוס.
ישבתי על יד החלון עם הסיגריה והקפה ובהיתי בטלביזיה.
שוב השכן מלמטה התחיל להציק על זה שאני מאפר לו למרפסת, שיגיד
תודה לפחות את הבדלים אני זורק למרפסת של מישהו אחר!
סיימתי את הקפה ונשכבתי על הספה ממשיך לבהות במסך.
שוב פעם אני נרדם מול הטלביזיה, רק שהפעם זה קצת שונה.