הרהורים.
זה תוקף אותך כשאתה חושב יותר מידי.
כשאתה מנסה להכנס יותר ויותר לפרטים.
כשאתה מחפש בכוח- מה לא בסדר
גם כשהכל לכאורה נראה בסדר.
כשאתה בטוח שאתה רוצה לעשות את הדבר
לא משנה מה המחיר אותו צריך לשלם
גם אם מדובר בשנים מהחיים
וגם אם מדובר בשנים הכי יפות.
אבל אז אתה מתחיל לחשוב על זה.
ולדבר על זה עם אנשים.
ושומע את עצמך משכנע אנשים לעשות כמוך
אבל בעצם- מנסה לשכנע את עצמך.
והם אומרים לך:
"תכל'ס די נוח לי עכשיו להיות פיסטון,
לקבל משימות ולבצע.
מה אני צריך עוד אחריות ותיקים?
העיקר מבחינתי שאני לומד וסופג מבחינה מקצועית המון,
ואני עדיין נותן תפוקה.
אני מקבל ונותן. זה מה שחשוב."
ואתה עונה להם בחזרה
ומגלה שבעצם אתה עדיין מורעל
ושלא איבדת שום דבר
ושומע את עצמך מוציא משפט כמו:
"אני הולך על האופצייה עם השש שנים
עם הוספת עוד שנה לטכנאי"
ואז אתה מחייך.
ויודע.
שלא השתנת.
שנשארת אותו דבר.