אלוהים שלי - חטאתי.
אלוהים שלי - רצחתי.
את כל החלומות שלי, התקוות שלי, עצם הדברים שהשאירו אותי
בחיים, שהניעו אותי קדימה למרות כל מה שכבל אותי לאחור.
כן, רצחתי.
וראיתי אותם מתפתלים, מתבוססים בדמם המלא באושר, שניסה לפתות
אותי, אבל אני לא הצלחתי למצותו, ובחיי שניסיתי.
כן, רצחתי.
ורוחות הרפאים שלהם, הצללים המתוקים הנקראים זכרונות, לא
מפסיקים לרדוף אותי, גם עכשיו.
אלוהים שלי - חטאתי.
אלוהים שלי - חמדתי.
ראיתי אותם, עסוקים בעצמם, בשמחה שלהם, בשלמות שלהם, ואהבתי
אותם ושנאתי אותם, וידעתי שאמות לפני שאוכל להשיג שביעות
שכזאת.
כן, חמדתי.
והמחשבה הזאת אכלה אותי מבפנים, והניעה אותי לרצות עוד יותר את
מה שלא שייך לי, וידעתי שמקומו לא אצלי.
כן, חמדתי.
ונותרתי מעוותת מכובד הקנאה שלא הייתי בנויה לשאתה, וכנראה
לעולם לא אדע כיצד.
אלוהים שלי - חטאתי.
אלוהים שלי - גנבתי.
בזהירות שלא אופיינית לי עקבתי וגיששתי, כי לא יכולתי יותר
לחיות עם האמת, אז השקר הפך למושא כל רצוני, והוא היה חמקמק אך
גם כל כך קרוב, מבטיח ואומר בדיוק את מה שהייתי צריכה לשמוע.
כן, גנבתי.
כי כמו זרם של מים חמים הרגשתי אותו מתלבש עליי, וכבר לא שינתה
העובדה שהוא כיסה את כולי והפך אותי למשהו אחר, כמוהם, אחת
מהם, שייכת להם, ואולי בעצם זה מה שרציתי.
כן, גנבתי.
והם לא ייסלחו לי לעולם על גאוותם שנותרה פגועה כי שמתי ידי על
מה ששלהם.
אלוהים שלי - רצחתי, חמדתי, גנבתי.
ואלוהים שלי, חטאתי!
כי לא למדתי כלום, ואני לא מתחרטת על כלום, ולכן אמשיך למצוא
חטאים חדשים, משום שלבי לא יודע שובע. |