|
מסתכל בפסנתרן שמולו מנגן
אצבעות רצות על קלידים
גם הוא היה כזה לא מזמן - הוא זוכר
עד שנפגעו לו הגידים
בתום הקונצרט הקהל על רגליו
קירות האולם רועדים
גם לו פעם הריעו כך - הוא זוכר
עד שנפגעו לו הגידים
הוא יודע שזה יעבור
אך בינתיים לא נרדם בלילות
מתיישב מול הפסנתר
ושר שיר לידיים פגועות
למחרת כתבו: "פסנתרן מחונן,
כמוהו יש בודדים"
גם עליו כתבו כך לא מזמן - הוא זוכר
עד שנפגעו לו הגידים
הוא יודע שזה יעבור
אך בינתיים לא נרדם בלילות
מתיישב מול הפסנתר
ושר שיר לידיים פגועות |
|
|
אנחנו על הבמה
ואנחנו נשארים
על הבמה!
"היי-פייב" ברגע
הסטורי מרגש,
תובעים את מקומם
בדברי ימי
היצירה העברית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.