יש לי רק שאלה אחת שמטרידה אותי,
איך אפשר להעריך ספרות? הרי כל אחד יכול לכתוב סיפור מתוכו
לרשום שיר עם חרוזים אבל אי אפשר לשפוט, בסופו של דבר זה רק
מלל, מילים שמסודרות בתבנית כלשהיא.
מוזיקה, אה מוזיקה אפשר לשפוט: יש מוזיקה יפה לריקודים, יש
מוזיקה יפה לשיר עם החבר'ה, יש מוזיקה לשמוע שאתה עצוב בחדר.
אבל מילים כתובות?
ציור ופיסול, גם את זה אפשר לשפוט: יש ציוריום ופסלים שנראים
שלקוחים מהחיים ועד רגע יזוזו, יש מפלצות לא קשורות לכלום, יש
פשוט אומנות שמחממת את הלב.
אבל איך אפשר להעריך ספרות?
מי שהכי פופולארי? הרי יש כל כך הרבה רומאנים זולים שנקראים
ע"י מליוני אנשים בשנה.
מי שהכי מרגש? מה כבר מרגש אחרי כל כך הרבה סיפורי חיים? יש
מעל 6 מליארד אנשים בעולם... ותאמינו או לו לכולם יש סיפור
אישי מעניין פחות או יותר, שונה מהשאר, או סתם פשוט.
מי שהכי מחדש? רק במדע בדיוני עוד אפשר לחדש כל השאר כבר
הומצא.
וגם בכל סיפור חייב להיות קטע רומאנטי בין שני אנשים או זוגיות
מתפרקת, אם לא אז הספר לא ימכר ויחשב כמשעמם.
נראה לי שהדרך היחידה לשפוט את הכתיבה של משהו, היא לקבל את
הביקורת העצמית שלו והביקורת שלי היא כמו שהמורה למתמטיקה
אומר: "לעבוד לעבוד לעבוד לשפר לשפר לשפר"
להשתנות ולהשאר.
ואז יום אחד גם אני אגיד שאני אוהבת את האומנות שלי. |
