פעם הכרתי שני פרפרים, שני פרפרים מרהיבים ביופיים. לא רק שהם
עצמם היו מדהימים, אלא החברות בינם הייתה מדהימה אף היא. הייתי
נהנה להביט בהם, מתעופפים יחד, צוחקים צחוק של פרפרים, מדברים
דיבורים של פרפרים ואפילו בוכים יחד, בכי פרפרי יפה ונוגע. אף
על פי שלא ממש הבנתי פרפרית, ידעתי שטוב להם. הם היו חברים
טובים, ראיתי את זה על פניהם, הם נראו מאושרים.
פעם הכרתי שני פרפרים, שני פרפרים מדהימים. נראה היה שלמרות
שלא כל הזמן נראו יחד, הם ידעו בדיוק באילו שניות להיפגש,
בדיוק באלו שניות האחד זקוק לשני.
פעם היה לי חבר פרפר, חבר פרפר מדהים. גם מבלי להתאמץ היה נראה
משגע ומהפנט, תמיד משך את תשומת לבם של יתר הפרפרים, תמיד היה
נחמד לכולם, ואליי. אהבתי אותו, אהבתי מאוד. הוא גרם לי להרגיש
כל כך טוב, כל כך מאושר. גם כשהיה לי רע, הוא ידע בדיוק באלו
מילים להשתמש, כדי להצחיק אותי ולגרום להכל לעבור.
פעם היה לי חבר פרפר, חבר פרפר מדהים. התחברנו במקרה לגמרי,
ומאז לא עזבנו זה את זה. היינו חברים טובים תקופה ארוכה, תקופה
ארוכה שלצערי באה אל קיצה.
הפרפר שלי התרחק לאט-לאט, התחבר לאחרים, פרפרים ופרפריות,
מדהימים ומדהימות, בדיוק כמוהו. אף פעם לא שכח אותי, ומצא
בשבילי זמן להתעופפות קצרה יחד. בדקות שבילינו יחד, חזר אושרי
אליי, צחקתי שוב, נהניתי שוב, הרגשתי כפיצוי על כל הזמן האבוד
שנעלם.
וככל שהוא התרחק, כך התרחקה השמחה ממני, ולא הייתי אותו פרפר
מאושר, וכבר לא צחקתי כל כך הרבה, ולא מצאתי פרפר אחר שיעוף
איתי יחד, שיצחיק אותי וידבר איתי, כמו שהוא דיבר איתי. ניסיתי
לקרב אותו אליי, אולי לא מספיק, אולי לא בזמן. למרות שביקשתי
שלא יתרחק עוד, זה לא עזר. אולי בכלל לא הייתה לו על זה שליטה,
אולי הוא אפילו רצה. אולי לא הייתי בשבילו גם פרפר מיוחד כמו
שהיה הוא בשבילי. היום הוא כבר רחוק מדיי, רחוק מדיי כדי לדבר
איתו, רחוק מדיי כדי לצחוק איתו, רחוק מדי מכדי שנוכל להתעופף
שוב יחד כמו אז.
פעם היה לי חבר פרפר, היום אנחנו נפגשים רק לפעמים. אני רואה
אותו כשאני עף לי בשדה. אני מבחין בו, צוחק ומתעופף עם פרפרים
אחרים, ועצוב לי. היום אני רואה אותו, וזה כבר לא אותו דבר.
הוא כבר לא שמח לראות אותי כמו פעם, הוא כבר בקושי מבחין בי
בכלל. פעם הוא היה מדבר איתי, מספר לי סיפורים פרפריים, משתף
אותי ברגשותיו. פעם הרגשתי שאני חשוב לו. היום אני לא מרגיש
שייך אליו בכלל. פעם הוא היה קורא אותי, מבין מה עובר עליי,
מבלי שאומר מילה. היום הוא לא. היום הוא מביט בי ולא רואה
כלום. פעם הייתי מאושר, היום אני מתעופף לי מלא בגעגועים
ועצב.
פעם הייתי פרפר, היום אני כבר לא בטוח.
30/11/05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.